אוניברסיטת בן גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה התכנית לניהול ויישוב סכסוכים, המחלקה ללימודים רב תחומיים

אוניברסיטת בן גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה התכנית לניהול ויישוב סכסוכים, המחלקה ללימודים רב תחומיים פעילות בחינוך הבלתי פורמאלי כאמצעי להפחתת האלימות היישובית והבית ספרית חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך למדעי הרוח והחברה" )M. A( מאת: אישה חגית בהנחיית: ד"ר ארנה בראון-לבינסון אלול תשע"ד ספטמבר 2014

אוניברסיטת בן גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה התכנית לניהול ויישוב סכסוכים, המחלקה ללימודים רב תחומיים פעילות בחינוך הבלתי פורמאלי כאמצעי להפחתת האלימות היישובית והבית ספרית חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך למדעי הרוח והחברה" )M. A( מאת: אישה חגית העבודה נעשתה בהנחיית: ד"ר ארנה בראון-לבינסון חתימת הסטודנט: תאריך: חתימת מנחה: תאריך: חתימת יו"ר הועדה המחלקתית: תאריך:

תודות תודה להוריי ושלוש אחיותיי על התמיכה והסבלנות, על שעות וימים של בייביסיטרים לאהובתי הקטנה כדי שאקרא, אכתוב, אמחק, אקרא, אכתוב. תודה לבתי יחידתי, שירה שלי שידעה לשחק עם עצמה ימים ארוכים כדי שאמא שתלמד. תודה לכל המורים והמורות שפתחו לי את דלתות הכיתות וקיבלו אותי בנועם וסבלנות. תודה ענקית לנערים ולנערות שלקחו חלק במחקר ומילאו את השאלונים עד הסוף. תודה למזכירת החוג יפעת אברהם שהיתה שם קבוע בשבילי. שהחיוך הזה שלך ישאר שם לעולם. ותודה אחת גדולה, ענקית, תודה שכל תיאור לא יספיק עבורה, למנחה שלי ד"ר אורנה בראון לבינסון שאין עוד אחת מלבדה. על יכולת ההכלה שלה אותי, על ההבנה שלה את המורכבות של חיי כשלתוכם בחרתי לי לימודים, מחקר ו spss מסובך, על הסבלנות שגילתה כלפיי, על הרגעים שעימתה אותי מול הדחיינות שלי ותמיד תמיד עם חן ושלווה. וגם ובעיקר על שעות ארוכות שהקדישה לקריאת העבודה שלי, על מתן הערות ברורות שתרמו לתוכן, על שלא התייאשה ממני בשום רגע )או שכן ולא אמרה(, ד"ר אורנה בראון לבינסון: את ענקית מהחיים, לא הייתי בוחרת לי אף מנחה אחרת ואני אוהבת אותך.

תקציר התנהגות אלימה היא תופעה חברתית מוכרת בקרב בני נוער בעולם ואינה פוסחת גם על הנוער הישראלי. בישראל, ירי מנשק חם הוא הגורם השני למוות בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים בגילאי 15-24 בישראל al.,2004) (Smith-Khuri et מטרת המחקר הנ"ל היתה להעריך את הפעילות הבלתיפורמ אלית המתקיימת בישובים שונים ולבחון את הקשר בין זו לבין רמת האלימות הבית ספרית והיישובית המדווחת על ידי התלמידים. בנוסף, נבחן הקשר בין משאבים אישיים וקהילתיים,חשיפה והשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית ומידת השפעת גורמים אלו על ויישובית. הפחתת המעורבות ב אלימות בית ספרית יחודו של המחקר הנוכחי, לעומת מחקרים אחרים שעסקו באלימות בקרב בני נוער, הוא בהשמת הדגש על קבוצות מסוגי ישוב שונים )עיר, ישוב קהילתי ועיירת פיתוח( בפעילויות בלתי פורמאליות, בתחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית וכן ברמות חשיפה ומעורבות באלימות. לכן נבחן הקשר בין פעילות בלתי פורמאלית יישובית לתחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית חזקה בקבוצות השונות. השאלה המרכזית התמקדה במידת התרומה של המשאבים השונים להפחתת החשיפה והמעורבות באלימות בית ספרית ויישובית בקבוצות השונות. בהתבסס על המודל האקולוגי של ברונפנברנר (1979,(Bronfenbrenner, מחקר זה שם דגש מיוחד על הקשר שבין הסביבות השונות העוטפות את הפרט ויכולתן לסייע בהפחתת אלימות בית ספרית ויישובית. זאת בהתבסס על מחקרים קודמים, שהצביעו על כך שמעורבות קהילתית עשויה לסייע בהפחתת תופעות אלימות בקרב בני נוער (2004.(Zeldin, הנתונים נאספו במסגרת בית הספר מתלמידים הגרים בשלושה סוגי ישובים שונים: האחד בעיר, השני ביישוב קהילתי והשלישי בעיירת פיתוח. סה"כ הועברו 300 שאלונים למתבגרים בכיתות ט' י"ב )גילאי 14-18(. מתוכם נותחו בממצאים 265 שאלונים תקינים. השאלונים כללו משתנים דמוגרפיים כגון מגדר, גיל, שם הישוב, סוג הישוב, מצב כלכלי ( תעסוקת הורים ) והשכלת אם. בנוסף נבדקו תחושת הקוהרנטיות האישית )1987,)Antonovsky, תחושת )Braun-Lewensohn & Sagy,2011a והפעילות הבלתי- הקוהרנטיות הקהילתית ( פורמאלית ביישוב שלי. לבסוף נבדקה חשיפה ומעורבות באלימות כקורבנות )בנבנישתי, חורי- כסאברי ואסטור, 2006 א(. i

השערות המחקר היו כי ימצאו הבדלים בין קבוצות המגדר, קבוצות סוציואקונומיות וסוגי הישובים בכל משתני המחקר - חשיפה וקורבנות לאלימות, השתתפות בפעילויות בלתי פורמאליות, ותחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית. השערה נוספת היתה שימצא קשר חיובי בין חשיפה והשתתפות בפעילויות חינוכיות בלתי פורמאליות לבין תחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית. תוצאות המחקר הצביעו על כך שקיים הבדל מובהק בין בנים לבנות ברמות החשיפה לאלימות בכל סוגי היישוב השונים: בנים נחשפו באופן מובהק יותר מבנות לאלימות. הבדל מובהק נוסף נמצא בתחושת הקוהרנטיות האישית בין סוגי היישובים, וביישוב הקהילתי נמצאה תחושת הקוהרנטיות הקהילתית הגבוהה ביותר. בנוסף, השכלת אם והשכלת אב נמצאו גבוהים יותר ביישוב הקהילתי מאשר בעיר ובעיירת הפיתוח. מהממצאים עולה שככל שהשכלת האם הייתה גבוהה יותר כך גם מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית היתה גבוהה יותר ודווח על תחושת קוהרנטיות קהילתית חזקה יותר. נמצא גם כי קיים קשר בין השכלת האב לרמת הקוהרנטיות הקהילתית, וככל שעלתה השכלת האב עלתה מידת הקוהרנטיות הקהילתית ונמצאה רמת חשיפה נמוכה יותר לאלימות. ממצא זה אינו מפתיע, אך הקשר הנ"ל כמעט ואינו מוזכר בספרות המקצועית. גם הקשר בין החינוך הבלתי פורמאלי והשפעתו על חשיפה נמוכה יותר לאלימות הודגם באופן מובהק. מהממצאים עולה שהחינוך הבלתי פורמאלי היה המרכיב המשמעותי ביותר בהפחתת החשיפה לאלימות בכל אחת מהקהילות השונות. הממצאים נדונו על בסיס התיאוריות שיפורטו בסקירה הספרותית, תוך הדגשת ייחודה של כל אחת מהקהילות. משמע, הרקע החינוכי הייחודי וההוויה התרבותית השונה בקהילות השונות. בנוסף נדונו הממצאים בבחינת השפעת החינוך הבלתי פורמאלי וסוגי הקהילה השונים על רמת החשיפה לאלימות. מממצאי המחקר ניתן להסיק מספר מסקנות: ראשית, ייתכן שלצמצום הפערים המגדריים שאנו עדים להם בשנים האחרונות ישנה השפעה על מידת ההשתתפות בפעילויות בלתי פורמאליות. כמו כן, נראה שלהשפעה החברתית יש תפקיד משמעותי בכך שנערים נחשפו לאלימות במידה רבה יותר מנערות ואף שיתכן ובני הנוער מתרגמים סיטואציות אלימות באופן שונה ממבוגרים. ניתן להניח גם שקוהרנטיות אישית מושפעת ממשתנים שונים שאינם מגדריים, כגון מצב סוציו-אקונומי וסוג הקהילה בה גדל המתבגר, שככל הנראה משפיעים ישירות על התנהגויות בני הנוער. ניתן להניח שקיימים גורמים נוספים המשפיעים על מידת החשיפה לאלימות וקורבנות, כגון התנהלות הקהילה והשפעת המבוגרים האחראים בה, לרבות מפעילי התכניות הבלתי פורמאליות. עוד ניתן להסיק שלמבנה המשפחתי המסורתי של אב - אם - ילדים יש עדיין השפעה רבה על חלוקת תפקידי ההורים ושהתא המשפחתי והקהילה ii

הם בעלי תפקידים חשובים בהיצע ובזמינות משאבי התמודדות חיוניים בהשוואה למתבגרים הגדלים בתאים משפחתיים ובקהילות בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך. לגבי המשתנה של תחושת קוהרנטיות קהילתית, עפ"י תוצאות המחקר ניתן להסיק כי הוא רק אחד מהמאפיינים הקהילתיים וייתכן שמאפיינים קהילתיים נוספים הם שמשפיעים על עוצמות הקשר שבין תחושת הקוהרנטיות להשתתפות בחינוך הבלתי פורמאלי או מידת החשיפה לרמות אלימות וקורבנות, וככל שרמת הקוהרנטיות האישית גבוהה יותר כך מצליחים המתבגרים להתמודד בצורה טובה יותר באמצעות הקשרים החברתיים ולהיחשף פחות לסיטואציות אלימות. משמע, קוהרנטיות אישית מהווה גורם חוסן בפני מעורבות וחשיפה לאלימות ומסייעת למתבגרים להתמודד עם מצבי קונפליקט בצורה טובה יותר. iii

תוכן עניינים פרק 1: תקציר I... רשימת לוחות... VI פרק 2: סקירה ספרותית... 1 2.1 חשיפה ומעורבות באלימות בגיל ההתבגרות...1 חשיפה לאלימות בגיל ההתבגרות והקשרה למשתנים הסוציו דמוגרפיים... 3 2.2 תחושת קוהרנטיות אישית המודלהסלוטוגני ומשאבי התמודדות אישיים... 5 7 קוהרנטיות אישית והקשרה למשתני המחקר... 2.3 קהילה 8... 9 10 10 תחושת קהילה... תחושת קוהרנטיות קהילתית... תחושת קוהרנטיות קהילתית והקשרה למשתנים הסוציו דמוגרפיים... 2.4 תכניות חינוך בלתי פורמאלי מחוץ לכותלי בית הספר...11 12 13 סוגי פעילויות בלתי-פרומליות... חינוך בלתי פורמאלי והקשרו למשתני המחקר... 2.5 מטרות המחקר וחשיבותן... 15 2.6 תיאור המחקר...16 16 16 סוגי ישובים... השערות המחקר... 2.7 מודל המחקר... 17 פרק 3: שיטה... 18 vi 3.1 אוכלוסיית המחקר... 18 3.2 תהליך המחקר... 19 3.3 כלי המחקר..., 19 פרק 4: תוצאות... 21 4.1 השערה ראשונה... 21 4.2 השערה שניה... 25 פרק 5: דיון...29

5.1 מגדר... 30 5.2 מצב סוציו אקונומי... 32 5.3 סוגי יישובים... 35 5.4 קשרים בין המשתנים הסוציו דמוגרפיים... 36 פרק 6: מגבלות המחקר והמלצות למחקר המשך... 38 40 6.1 מגבלות המחקר...,... 38 6.2 המלצות למחקר המשך...,... פרק 7: ביבליוגרפיה... 41 פרק 8: נספחים... 56 נספח מספר 1: שאלונים... 56 נספח מספר 2: אישור משרד החינוך לביצוע המחקר... 64 תוכן ענינים באנגלית... 66 תקציר באנגלית... 69 v

רשימת לוחות: לוח מספר 1: תיאור המדגם לוח מספר 2: הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי מגדר. לוח מספר 3: הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי רמת השכלת אם. לוח מספר 4: הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי רמת השכלת אב. לוח מספר 5: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד כיוונית של קוהרנטיות אישית וקהילתית לפי סוג הקהילה. לוח מספר 6: תיאור המתאמים בין משתני המחקר. לוח מספר 7: תוצאות רגרסיה ליניארית בצעדים לניבוי החשיפה וקורבנות לאלימות. לוח מספר 7.1: תוצאות רגרסיה ליניארית בצעדים לניבוי החשיפה וקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית בעיר. לוח מספר 7.2: תוצאות רגרסיה ליניארית בצעדים לניבוי החשיפה וקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית ביישוב קהילתי. לוח מספר 7.3: תוצאות רגרסיה ליניארית בצעדים לניבוי החשיפה וקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית בעיירת פיתוח. iv

ה, סקירה ספרותית מטרת המחקר היתה להעריך את הפעילות הבלתי פורמאלית ביישובים השונים ולבחון את הקשר בין פעילות זו לבין רמת האלימות הבית ספרית והיישובית המדווחת על ידי התלמידים. בנוסף, נבחנו הקשר בין משאבים אישיים, משאבים קהילתיים וחשיפה והשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית, והמידה שבה מסייעים גורמים אלו להפחתת חשיפה ומעורבות ב אלימות בית ספרית ויישובית. כמו כן נבחנו משתנים סוציו דמוגרפיים: גיל, מגדר, סטאטוס תעסוקת הורים והשכלת אם )מצב סוציואקונומי(. העבודה הנוכחית מתבססת על שתי תיאוריות מרכזיות: (Bronfenbrener, 1979) המודל האקולוגי של ברונפנברנר מציע בסיס.1 להבנת התופעה בטענה כי משתנים אישיותיים ומשפחתיים וגורמים סביבתיים תורמים לתופעת האלימות בקרב בני הנוער. מוקדי ההתייחסותשלהתאוריה הם הפרט, הסביבה והאינטראקציהביןהאדםלסביבתו.התיאוריההאקולוגית מקשרתביןתיאורייתמקרוותיאורייתמיקרו,תוךהתייחסותלהיבטיםביולוגיים, התפתחותיים, תרבותייםוחברתיים. התיאוריה הסלוטוגנית,שהוצעהלפניכשלושה עשוריםע )1979(. המודלהסלוטוגני,שמשמעותו "מקורות הבריאות", "יאהרוןאנטונובסקי.2 מניחכיכלאדםחיבעולםשלגירוייםלוחציםומתמידים, כלומר, מצב לחץ הוא חלק משגרת חיי הפרט וככזה אינו מוגדר כחריג (1992, Antonovsky.)Sagy & בהתבסס על מודלים אלו, מחקר זה בחן את הקשר בין הפרט לקהילה ולפעילויות החינוכיות הבלתי פורמאליות אותן מציעה הקהילה, ובדק כיצד קשר זה עשוי לסייע בהפחתת אלימות בית ספרית ויישובית. ראוי לציין שמחקרים קודמים הצביעו על כך שמעורבות קהילתית עשויה לסייע בהפחתת תופעות אלימות בקרב בני נוער (Zeldin,.2004) 2.1 חשיפה ומעורבות באלימות בגיל ההתבגרות גיל ההתבגרות מוגדר על ידי אריקסון ( )Erikson,1959 כתקופת חיים המקשרת בין 1 הילדות לבין הבגרות, בה המתבגר מפתח את זהותו בהתמודדות עם השאלות "מי אני" ו"מה אני רוצה להיות". בגיל זה,הדמויותהמשמעותיותעבורהמתבגר הם קבוצתהשוויםלו.

, אם המתבגר לאיצליחלגבשאתזהותו, יתרחשטשטושזהות, דבר העלול לגרוםלהרסנות אדישותלסביבה, התגבשותשלזהותשליליתעבריינית ותיוגהמתבגר אתעצמוכמישעוברעלחוקיהחברה. תקופת ההתבגרות הינה סוערת ומלווה במאבקים וסכסוכים בין המתבגרים לבין סביבתם. המתבגרים חווים מטלות התפתחותיות רבות תוך Braun-Lewensohn, Celestin-(Westreich, Celestin, Verté, חשיפה לסכנות (.&Ponjaert-Kristoffersen, 2010 לעיתים קיים קושי בגיבוש זהות אישית מיוחדת, נבדלת ועקבית. כאשר חל מצב של "בלבול זהות", יתבטא הקושי ברכישת עצמאות ועמו עלולה להתפתח התנהגות סיכונית, כגון השתתפות בארועי אלימות )מוסן, קונג'ר, קאגאו והסטון, 1998 (. בגיל ההתבגרות חלים שינויים אצל המתבגר המשפיעים על הקשר בינו לבין הוריו, עד לכדי יצירת קונפליקטים והיווצרות ריחוק רגשי בינו לבין אחד מהם או משניהם. מחקרים שנערכו בנושא גילו שקיימת עליה ברמות הכעס, התלונות והרגש השלילי אצל המתבגרים (2002 Silk,.(Steinberg& בגילזה, מתרחש"תהליךאינדיבידואציה"הדורש ארגון מחודש של דחפיםותפקידיאגוומלווהבבחינהעצמית, נטייה לקיצוניות, מרדנות, התנהגותבלתיצפויה, קריאתתגרעלדמויות סמכות, פעילות תוקפנית ונטיותהתנהגותיותנוספותההופכותאתההתבגרותלתקופתמשבר, עד לכדי אלימות ועבריינות )אשד-פלק, 1996(. מתבגרים ללא דמות מבוגרת משמעותית ומיטיבה לצדם Blos,1979.) לוין ( עלולים לפתח התנהגויות סיכון ואלימות ( 2007(, טען שתקופת ההתבגרות מאופיינת בגילויי אלימות מצד מתבגרים, ובמסגרתה לוקח המתבגר פסק זמן כדי לברר לעצמו היבטים שונים בזהותו. התנהגות אלימה היא תופעה חברתית מוכרת בקרב בני נוער בישראל ובעולם כולו. במספר מדינות מפותחות מהווה אלימות פיסית גורם למוות בקרב מתבגרים (Smith- (2004 al, Khuriובישראל, et ירי מנשק חם הוא הגורם השני למוות בקרב מתבגרים 2004) al.,.)smith-khuri et במספר מדינות מפותחות, ובוגרים צעירים בגילאי 15-24 כולל ישראל, אלימות פיסית מהווה גורם למוות בקרב מתבגרים & Cox Fingerhut, יש לציין כי המונח "אלימות" מורכב מהיבטים שונים, כגון הצקות,.)Warner, 1998) התכתשות פיסית, נשיאת נשק )חם או קר( ועוד. מדינות רבות בעולם המערבי, כולל ישראל, סוקרות בעשורים האחרונים את רמות האלימות בקרב בני הנוער במדינותיהן, 2

ובמסגרת זו הוגדרה האלימות כבעיה חברתית Zeira, (Molcho, Harel & Dina, ;2004 Benbenishty, 2003 (Astor & וכאחת מהתופעות המרכזיות הקשורות בבריאותם של מתבגרים 2005) all.,.)pickett et במחקרי הרוחב שהתבצעו במדינות שונות נמצא כי תופעת האלימותהינה חוצה Benbenishty, Astor, Zeira & Vinokur, 2002; תרבויות וגבולות גיאוגרפים ( all., 2009 Craiget (.וכן שרמות האלימות בישראל גבוהות יחסית. אחד ההסברים שניתנו לכך הוא שבמדינות רוויות מלחמות, "לחימה" מהווה התנהגות נורמטיבית ובסיס למסוגלות לשרוד ( 2005 al.,.)pickett et אדלשטיין ( 2008( מצא שגם התרבות בישראל שאליה חשופים בני הנער הפכה לאלימה, מצב הנובע,בין היתר,מהמצב הביטחוני ואיומיי הטרור, פגיעת ארגוני פשיעה באזרחים חפים מפשע ונהיגה בשכרות.. אלימות כוללת בתוכה הן פגיעה פיזית וה ן מילולית, המכוונת לגרום נזק פסיכולוגי לפיחלק מהחוקרים, גם רגשות ומחשבות הכולליםפגיעה באחרים נכללים תחת הגדרה זו.)Bandura,1972( מחקרים אשר בדקו את הגורמים לאלימות בקרב בני נוער מצאו שבבסיסה זוהי התנהגות נלמדת, שו מידתהאלימות והפנמתה יכול ות להתבצע בדרכים Hagan&,2001( שונות תוך שימוש ב מודל לחיקוי והפנמ ת דפוסים אלימים Foster (.המשותף לכל ההתנהגויות המוגדרות כאלימות הוא גרימת נזקבמכוון, תוך ניסיון לחדור לטריטוריה של הזולת.התנהגות )וולף, 1989 (. הפוגעת בזולת ללא כוונה תחילה אינה אלימה חשיפה לאלימות בגיל ההתבגרות והקשרה למשתנים הסוציו-דמוגרפים מגדר - עפ"י מחקרים שונים שנערכו בנושא, היבטים רבים של תוקפנות הנם תלויי מגדר 2001) Moeller, (. אינטראקציות של בנים מול בנים הן התוקפניות והאלימות Eisikovits& ביותר, בעוד שבנות מגלות תוקפנות רבה יותר מול בנות מאשר מול בנים (,)Carlo, Fabes, Laible & Kupanoff, 1999.)Winstok, 2004 קרלו ועמיתיו ( לדוגמא, מצאו רמות נמוכות יותר של אלימות פיזית בקרב בנות לעומת בנים. אלימות של בנים כלפי בנות נתפסו כפחות מוסריות ומקובלות מאשר אלימות המופניתכלפי בנים אחרים )1994.)Harris, לכוחן הפיזי של הבנות והעובדה שהן נתפסות כפחות מאיימות 3

על בנים הייתה השפעה על ההבדלים המגדריים ברמות ובסוג האלימות. לבנים יש סיכוי גבוה יותר להיות מעורבים באלימות פיזית ומילולית ישירה, הן כתוקפנים והן כקורבנות.)Baron & Richardson, 1994( מצבסוציואקונומי מחקרים שבוצעו לפני 75 שנים וגם כאלו מלפני 10 שנים מורים כולם על מסקנות דומות: סביבות שבהן שיעורי האלימות הינם גבוהים הינן גם בעלות מאפיינים ברורים של שכבות חברתיות כלכליות נמוכות - כגון עוני, רמת השכלה נמוכה ואחוז גבוה של מחוסרי עבודה Sears.,1999;.(Anderson,1999; Dollard, Miller & בישראל, יש הגורסים כי האלימות בקרב בני נוער מרוכזת בתת Markowitz, 2003) אוכלוסיות המאופיינות במחסורים כלכליים ותרבותיים, הורים בעלי השכלה נמוכה ושיעורי אבטלה גבוהים )דגני ודגני, 1990; שוהם, אדר ורהב, 2004(. עוד נמצא שעבריינות ואלימות פיזית, בעיקר אלימות פיזית קשה, קשורים לסביבה בית-סיפרית ענייה ולאוכלוסייה של משפחות תלמידים המאופיינות בהשכלה נמוכה ובמצב סוציואקונומי נמוך ( 2005 Astor,.)Benbenishty & דבר זה מלמד על השפעת הבית והקהילה על המתרחש בבית הספר. לדבריהם של קרימינולוגים וסוציולוגים,תופעת האלימות מפוזרת Blau דיפרנציאלית כחלק מהמבנה החברתי,ומושפעת ממרכיבים כגון אי שוויון כלכלי ( Akers, 2000 ; Blau,1982 &(.גם בישראל נמצא שאלימות בקרב בני נוער מרוכזת בתת אוכלוסיות המאופיינות במחסור כלכלי ותרבותי, הורים בעלי השכלה נמוכה ושיעורי אבטלה גבוהים )דגני ודגני, 1990; שוהם ושות', 2004(. יחודו של המחקר הנוכחי הוא הדגש שהושם על קבוצות מסוגי ישוב שונים )עיר, יישוב קהילתי, עיירת פיתוח( ועל השפעתם על פעילויות בלתי פורמאליות, תחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית ורמות חשיפה ומעורבות באלימות. בנוסף נבחנה מידת הקשר בין פעילות בלתי פורמאלית יישובית לתחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית חזקה ולמעורבות וחשיפה לאלימות בקבוצות השונות. מחקר זה, כמו רביםמהמחקריםשעסקובמתבגרים,בוצעובמסגרתבתי הספר, הןבשלהנגישותהקלהלאוכלוסיית התלמידיםוהןמאחרובית הספרמהווהמרחב קהילתי בומבלים המתבגריםחלקמשמעותימזמנם תוךחשיפהלהשפעותיוהרבות )בנבנישתיושות', 2006 ;הורוביץ, (2000. 4

לסיכום, גיל ההתבגרות הוא תקופהסוערת בה יכולים להתרחש בלבול זהות, הפרדות מדמויות משמעותיות, חבירה לקבוצת השווים והתנהגויות אלימות )מוסן ושות', 1998(. ההשתתפות בהתנהגות אלימה עלולה להיות מושפעת גם מהקשרים נוספים כמו מצב סוציואקונומי, צורת היישוב בו מתגוררים המתבגרים ומהבדלים מגדריים. 2.2 תחושת קוהרנטיות אישית המודלהסלוטוגני ומשאבי התמודדות אישיים הבסיס התיאורטילמחקרהנוכחיהוצג,כאמור, על ידי ברונפוברנר (Bronfenbrenner, (1979. על-פי התיאוריה האקולוגית, משתנים אישיותיים, משפחתיים וגורמים סביבתיים תורמים לתופעת האלימות בקרב בני הנוער. לפניכשלושה עשוריםהציע אהרוןאנטונובסקי )Antonovsky, את המודלהסלוטוגני,שמשמעותו "מקורות הבריאות", בו 1979( הניחכיכלאדםחיבעולםשלגירוייםלוחציםמתמידים. כלומר, מצב לחץ הוא חלק משגרת חיי הפרט וככזה אינו מוגדר כחריג. הנחה זו מציעה לבחון את מקורות ההתמודדות, הבריאות והרווחה של אנשים החשופים להם, לא פחות מאשר את גורמי הפתולוגיה המנבאים מחלות,1992) &Antonovsky.) Sagy תפיסה חיובית או שלילית של השפעת הגירויים החיצוניים והפנימיים ועוצמת השפעתם על הפרט תלויים שניהם בראייתו ותפיסתו של האדם את עולמו מבחינה סובייקטיבית, ולאבעולם האובייקטיבי לכשעצמו. הבריאות, לפי תפיסתו של אנטונובסקי )1996(, אינה נגזרת מלחץ חיצוני, אלא מהווה אינטראקציה בין הפרט למערכת הסביבתית שלו בכל רגע נתון. גורם לחץ מהווה גירוי חיצוני או פנימי היוצר מתח. שימוש במשאבים פנימיים או חיצוניים אשר מצויים ברשות האדם עשוי לפתור מתח זה. אם לאדם חסרים משאבים אלו, עלולים המתח והלחץ להתגבר. במלים אחרות, המאפיינים הסלוטוגניים הם אותם גורמים המאפשרים לפרט לשמור על בריאותו, תוך כדי אינטראקציה עם מצב החיים בו הוא נתון )1996 Antonovsky, (. עלפימודלזה, לאנשיםישמשאביחוסןמוכללים (GRRs generalized resistance resources) שמאפשריםלאדם או לקבוצהלתפוסאתהעולם כ: 1. מאורגן- תחושתו של האדם כי יש בידיו את המשאבים הדרושים להתמודד עם אתגרי החיים. 2. מובן - יכולתו 5

של האדם למצוא הגיון במצבים שונים.ו- 3. משמעותי - יכולתו של האדם למצוא משמעות בחייו ובאתגרים בפניהם הוא ניצב.משאביםאלומייצגיםאתהמוטיבציותוהמשאביםהפנימייםוהחיצונייםשהפרטיכוללעש ותבהםשימושכשהואנתקלבמצבלחץאונמצא במצבקונפליקטואלי. משאביםאלוחיוניים בתפיסתהפרטאתהאתגריםבעולםשסביבו 1987( (Antonovsky,. היכולתלעשותשימושבמשאביםאלונקראת "תחושתקוהרנטיות" ( of S.O.C sense (coherence והיאאינה זהה בין אדם למשנהו. במילים אחרות, תחושת הקוהרנטיות מבטאת את המידה בה לאדם יש תחושת ביטחון עמוקה ועקבית, אך יחד עם זאת, דינאמית. משוםכך ישנםפעריםביכולותההתמודדותבין הפרטיםהשונים,בבריאותםוברמתהחוסןהנפשישלהם. אנשיםבעליתחושת קוהרנטיות 87 ( גבוההיתפסואתהעולםכמשמעותיומובן, ויראועצמםכבעלימשאביםפנימייםוחיצונייםלהתמודדבסיטואציותשונות.(Antonovsky, 19 תחושת הקוהרנטיות מתפתחת באופן שונה בהתאם לאפיונים סביבתיים וניסיון חיים Antonovsky,1996(.)Sagy & בגילאים צעירים, עלולה תחושת הקוהרנטיות להיות בלתי יציבה (.)Antonovsky, 1987 מחקרים בקרב מתבגרים הראו, שבמהלך תקופת ההתבגרות עשויה תחושת הקוהרנטיות לתרום להפחתת תגובות לחץ, בדומה לתרומתה בתקופת הבגרות המאוחרת Antonovsky & Sagy, 1986; Braun-Lewensohnet,.)all.,2010 בשלב זה של החיים תחושתהקוהרנטיות,כמומרכיביםאישיותייםוהתפתחותייםאחרים,מתעצבתומתפתחתומה ווהמשאבחשוב,בדומהלגילהבגרות 2011; Roth, (Braun-Lewensohn, Sagy & Braun-Lewensohn & Sagy 2011a; Nilsson,Starrin, Simonsson &.Leppert,, 2007; Sagy & Braun-Lewensohn, 2009) ניתן להניח שמתבגר בעל תחושת קוהרנטיות אישית חזקה, הנתקל במצבים קונפליקטואליים או במצבי לחץ, ישאף ויהיה בעל מוטיבציה להתמודד עם הקונפליקט, יאמין שהאתגר מובן ויאמין שברשותו משאבי התמודדות. תחושה זו היא המסייעת למתבגר להימנע מביטויים של אלימות פיזית ומילולית. 6

קוהרנטיות אישיתוהקשרה למשתני המחקר אלימותבגילההתבגרות - כשהפרט תופס את הסיטואציה בה הוא נמצא כנעשית מתוך עניין או מתוך הכרה בחשיבותה הוא חווה מוטיבציה אוטונומית גבוהה ומבצעאת הפעולות Deci, Eghrari, Patrick, & הנדרשותמתוךמוטיבציהפנימית המלווהברגשותחיוביים ( 1995; Flaste,.)Leon, 1994; Deci & ניתן להניח שהמוטיבציה האוטונומית )הפנימית( עשויה לתרום לבניית קוהרנטיות אישית. בישראל נמצא כיתחושתסיפוקשל צרכיםבסיסייםמעלה את רמת הרגשות החיוביים ומורידה את רמת האלימות הכיתתית. חוקרים מצאו שכשהפרט נמצא במצב של תסכול עקבצורךבקשרובשייכות,עלולהתסכוללבואלידיביטויבתגובותשלתוקפנותואלימות )קפלן, ועשור, 2004(. פגיעה בצרכיםהפסיכולוגיים בעיקרשלהצורךבביטחון, נמצאהקשורהלרמהגבוההשלניכורואלימות, לצדביטוייםנוספיםשלהעדרהסתגלות)בנבנישתי, חורי-כסאבריואסטור, 2006 ב; הראל,.)2004 קפלןועשור, ;1999 ניתןלהניחשפגיעהבצרכיםפסיכולוגייםבסיסייםמפחיתהמאודאתהנכונותלהתחשבותואתהי כולתלאמפתיה,ומגבירהנטייהלתוקפנות)עשור ועמיתיו, 2001(. )Erati- virzer & Margalit2009 נמצא במחקר שבוצע ע"י אפרתי-וירצר ומרגלית ( שמתבגרים בעלי התנהגות אלימה מילולית ופיזית הם בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה בהשוואה, לבני גילם שאינם בעלי דפוסי התנהגות אלימים. מחקר נוסף שבוצע שנתיים קודם, גילה כי מתבגרים הצורכים אלכוהול מאופיינים בתחושת קוהרנטיות חזקה ונוטים פחות להתנהגויות אלימות כולל נשיאת נשק ומעורבות בקטטות. כשמתבגרים עם תחושת קוהרנטיות גבוהה יתקלובמצבמאתגר,הם ייטו פחות להגיב בהתנהגויותאנטיסוציאליות,כגוןאלימות( 2007 all.,.(nilsson et Marsh, Clinkinbeard, Thomas, & Evans, ממחקרם של Marsh ועמיתיו ( 2007 (בקרב נערים ונערות עולה שתחושת קוהרנטיות מנבאת לכידות חברתית, ביטויי כעס וסכסוכים משפחתיים וחברתיים. עוד נמצא שחשיפה לאלימות בקהילה עלולה להשפיע Koposov, Ruchkin & באופן מסוכן על מצב הבריאות והרווחה של בני הנוער (.) Eisemann, 2003 7

מגדר - בכלהנוגעלמגדרותחושת קוהרנטיות אישית, הממצאיםאינםאחידיםואיןעדותלכךשבניםאובנותמדווחיםבאופןעקביעלתחושתקוהרנטיו. במחקרים אחדים נמצא אמנם תגבוההמבני גילםבניהמיןהשני 2007). al.,, (Marsh et שתחושת הקוהרנטיות גבוהה יותר אצל בנים, אולם טרם נמצא הסבר לתופעה זו( 2004 Suominen, (Volanen, Lahelma, Silventoinen & מצב סוציואקונומי - המשתנה המכונה "סוציואקונומי" נבדק על ידי הנתונים של השכלת אם ואב. מחקרים הראו שלמתבגרים הבאים מבתים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך היו משאבי התמודדות פסיכולוגיים נמוכים יותר וכתוצאה מכך גם יכולת נמוכה יותר Finkelstein; Kubzansky, Capitman & Goodman, להתמודדות עם סביבתם ( ;1978 Scholler,.)2007Pearlin & המושג "מעמד חברתי כלכלי" נבחן לא מעט במהלך השנים ונגזר מרמת הכנסה, סטטוס תעסוקתי, רמת השכלה ושכיחות האבטלה 1994( Lizotte,.)Farnworth, Thomberry, Krohn & מתבגרים ממעמד סוציואקונומי נמוך דיווחו על רמות לחץ גבוהות יותר מבני גילם השייכים למעמד סוציואקונומי גבוה 2005) Schafer,.(Goodman, McEwen, Dolan & לונדברג )1997 )Lundberg, מצא שמצבסוציואקונומיגבוה קשורלתחושתקוהרנטיותגבוהה, ווולנן ועמיתיו( 2004 all, (Volanen et מצאו שתנאי עוני בילדות מחלישים את רמת Lindstrom, 2006 Erikson (גילו & הקוהרנטיות של הנערים.אריקסון ולינדסטרום ( שלמעמד חברתי ותנאים חברתיים יש השפעה על בריאות הפרט, ולדבריהם אנטונובסקי ציין את אחריותה של החברה ליצירת תנאים ש יגבירו את נקודות החוזק של תחושת הקוהרנטיות כדי להתמודד היטב. 2.3 קהילה למושג "קהילה" הגדרות רבות, אולם ; 2009 ההסכמהעליהןמעטהמאחרוקהילההיאישותחברתיתוגיאוגרפיתמורכבת ( סדן, )Chaskin, Brown, Venkatesh & Vidal, 2007 פרידמן,.) 1990 צ'סקין ועמיתיו (. מגדיריםקהילהכאזורגיאוגרפיהמזוההעלידיסדרת תכונותלאורךשנימימדים 8 המימדהראשוןמתייחסלתכונותהנוגעותלמיקוםהפיזי, בעודשהמימדהשניכוללמאפייניםחברתייםאואינטרסים.

לעיתיםישצירוףשלשנימימדיהקהילה.מחקרים שונים מורים על כך ש למאפיינים הדינמיים.2005), Mykota והספציפיים של הקהילה ישנה השפעה חשובה על הפרט.), 1986Sagy &Antonovsky;&Muhajarine למרות שאין הגדרה אחת לקהילה, על פי הספרות המקצועית נעות ההגדרות על הרצף שבין "קהילה טריטוריאלית", המדגישה את המקום ואת קיומם של גבולות גיאוגרפיים מוגדרים וברורים, לבין "קהילה פונקציונאלית", המדגישה את התפקידים שממלאת הקהילה עבור חבריה, המזדהים אלה עם אלה באופן מודע בשל זיקתם המשותפת לרעיון, ארגון, משימה ועוד )בידרמן, 2002; סדן, 2009(. תחושת קהילה )sense of community המושג "תחוש ת קהילה" ( הפך פופולרי מאוד בעשור האחרוןבמגוון רחב של תחומים. השימוש במושג זה נועד לתאר את הרגשת השייכות של sarason, הפרט ל סוגי קהילות שונות.(2002 Bishop,.(Fisher, Sonn & סרסון ( 1974(, הגדיר את המונח "תחושת קהילה" כמערכת יחסים המתנהלת ביןהפרט לסביבתו. החוקרים מקמילן ושביס ( 1986 Chavis, )McMillan & טענו שמושג זה מייצג את הקשר המיוחד שבין הפרט לסביבתו או לקבוצת ייחוס מסוימת. עוד הם ציינו ארבעה ממדים המ רכיבים את תחושת הקהילה: חברות, השפעה,אינטגרציה ומילוי הצרכים וחיבור רגשי משותף. חוקרים אחרים הצביעו על כך ש"תחושת קהילה" לא תמידמייצגתישירות את הניסיון וההבנה של האנשים בקהילה, ולכן היא לעתים קשה להבנה 1995). &Rappaport, (Mankowski כהאן- סטרבצ'ינסקי ויורוביץ ( 2004( מציינים שלאזור המגורים ישנה השפעה על זהות היחיד וחייו. בידרמן )2002( מציינת את הקשר החזק בין היחיד לסביבתו, ולדבריה תחושת השייכות תלויה בהיסטוריה המשותפת ובמאפיינים הזהים בין החברים בקהילה. פטרסון Mcmillan, 2008 )Peterson, Speer & מצאו שתחושת ועמיתיו ספיר ומקמילן ( קהילה גבוהה קשורה לרמות גבוהות יותר של השתתפות תושבים בפעולות של מעורבות קהילתית בשכונה, לתחושת העצמה, לתפיסה חזקה יותר של היכולת להשפיע על קבלת החלטות ומדיניות בקהילה ולבריאות נפשית טובה יותר. מעט מאד מחקרים עוסקים במאפייניה ומשמעותהשל תחושת קהילה בקרב בני נוער ( 2007 Evans, (. 9

תחושת קוהרנטיות קהילתית בעבודותיו הראשונות כתב אנטונובסקי על תחושת הקוהרנטיות כתכונה כללית של הפרט( 1987.)Antonovsky,,1979 בהמשך נעשו ניסיונות לבחון את תחושת Bowen, הקוהרנטיות ברמת המשפחה) Antonovsky, 1992,)Sagy & בית הספר (.(Sagy,1998 "תחושת )Richman, Brewster & Bowen 1998 והקהילה ( קוהרנטיות קהילתית" הינה מושג חדש יחסית המבוסס על תפיסת הקהילה על פי מרכיבי תחושת הקוהרנטיות האישית של אנטונובסקי, הכוללים נהילות, מובנות ומשמעותיות )אלפסי, ;2011 2011a, Sagy (.נהילות 2011; Braun-Lewensohn & Sagy, קהילתית מתייחסת אל משאבי קהילה המקדמים את התחושה שהחיים בקהילה ניתנים לניבוי ובטוחים עבור המתבגר. משאבי המובנות הקהילתיים הם משאבים העשויים לסייע למתבגר בשעת צרה, בעודתחושת המשמעותיות מאפשרת למתבגר לבטא את עצמו בדרכים שונות ולחוש סיפוק, אתגר ועניין באמצעות הקהילה בה הוא מתגורר. לדוגמא: תחושת הגאווה של המתבגר בקהילתו )אלפסי,.);Sagy, 20112011 ההנחה שבבסיסה של הקוהרנטיות הקהילתית הינה שאדם התופס את קהילתו כעקבית, מובנית ומשמעותית יהיה בעל משאב נוסף עליו יוכל להסתמך בעת משבר. ניתן להניח, שבעלי תחושת קוהרנטיות קהילתית חזקה ימצאו דרכים להתנהל בקונפליקט ללא שימוש באלימות, ללא קשר לצורת הישוב בו הם חיים )אלפסי, 2011a;2011.)Braun-Lewensohn & Sagy, תחושת קוהרנטיות קהילתית והקשרה למשתני המחקר אלימות בגיל ההתבגרות הדעה הנפוצה בקרב חוקרי נוער בעולם גורסת כי קיימתירידהבתחושה הקהילתית ככל שגיל המתבגרים עולה. ירידה זאת מקורה ככל, הנראהבמעברים הרבים הנחווים בגיל זה בהופעתן של הזדמנויות חדשות ובשינוי.)Evans, 2007. ;Chipuer& Pretty, 1999 בקבוצות חברתיות, ערכים ואינטרסים ( לעומת זאת, במחקר חדש שפורסם לאחרונה בישראל, נמצא כי קיימת שונות לגבי תפיסת הקהילה בין הגילאים השונים בקרב מתבגרים. תחושת הקוהרנטיות הקהילתית הינה Braun-Lewensohn, (, לעומת חזקה יותר בקרב בני נוער בוגרים מתבגרים צעירים 2013(. אמנם תלמידיםרביםחשיםחוסרביטחוןוחוסר שייכותלכיתהולביתהספר, בעיקרעקבאלימותפיזיתומילולית, אך בבתיספרבהם נוצרה תחושת 10

שייכותוקהילתיותבקרב התלמידים נוצרה סביבהפחותאלימהונמצאופחותבעיותהתנהגותיות( בנבנישתי, 2003 ;בנבנישתי,חורי- Battistich & Hom, 1997; כסאברי,רוזינרואסטור, 2005; רולידר, לפידותולוי 2000;.)Battistich, Schaps, Watson, & Lewis, 2000; מגדר- ממחקרן של שגיא ועמיתיה ( 2012(, לא נמצאו הבדלים בין המינים בתפיסת 2010) Postlethwait, Barth & הקהילה של מתבגרים. פוסטלוו'יט ועמיתיה, Guo (,אשר בדקו הבדלים בין המינים בנושאים הקשורים להתנהגות בהקשר של יחסים חברתיים, מצאו פחות הבדלים לעומת המחקרים שנמצאו במחקרים מוקדמים יותר. Braun-Lewensohn2013 בראון-לבינסון ( ) הסבירהאת מגמת השינוי הזו ב גידול ההזדמנויות בקהילה לנשים ובהתקדמות לשוויון בין המינים. מצב סוציואקונומי- על-פי שגיא ובראון-לבינסון) 2011(, לא נמצאו הבדלים ברורים ברמת הקוהרנטיות הקהילתית בין הקבוצות הניבדלותברמה חברתית כלכלית. 2.4 תכניות חינוך בלתי פורמאלי מחוץ לכותלי בתי הספר לפי התיאוריה הסלוטוגנית של אנטונובסקי ( 1987 (, משמעותיות הינה המידה בה הפרט מוצא משמעות רגשית ועניין בחייו. אחד המשאביםהקהילתייםהעשוי לתרום לרכיב המשמעותיות ולקדם משמעות הינוהחינוך הבלתי פורמאלי, המכונה גם החינוך המשלים. פעילויות אלו יכולות להתקיים במסגרת בית הספר או במסגרות וארגונים מחוץ לשעות הלימודים, כגון פעילות במתנ"סים, תנועות נוער ועוד )כהאן-סטרבצ'ינסקי, באומגולד - ודולב, 2000(. סואן ורבינוביץ ( 2011( ציינו שממחקריםשונים עולהכיבני 40% הנוערהםהקבוצההפעילהביותרבפעילות המוגדרתכפנאיוכיעד מזמנםמוקדשלפעילויות פנאי במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי. פעילות חינוך בלתי פורמאלי מסייעת בהפחתת התנהגויות שליליות (1999 Barber, Eccles )ותורמת & להתפתחות חיובית אצל מתבגרים בתחומים שונים כגון פיתוח כישורים חברתיים ואינטלקטואלים, תרומה לקהילה תוך פיתוח תחושת שייכות, מעורבות חברתית Eccles, המאפשרת למתבגר עזרה ותמיכה ותחושת גאווה הנובעת מהשתייכות לקבוצה (.)Barber, Stone & Hunt, 2003 11

כ ; סוגי פעילויות בלתי פורמאליות פעילות התנדבותיתיכולה להתבצע בספונטני ות או במסגרת בי ה"ס והקהילה, כדוגמת Pancer, Pratt, Hunsberger & Alisat, 2007; Zeldin, תכנית מחויבות אישית ( 2004 (.בנות מתנדבות יותר מבנים, ו ערך העזרה לזולת עולה בחשיבותו עם הגיל )כהאן - 2004(. ההתנדבות ;2000 סטרבצ'ינסקי, ושות', כהאן-סטרבצ'ינסקי ויורוביץ, נמצאהכתורמת לפיתוח מיומנויות אישיות וחברתיות,יכולת מנהיגות,דימוי עצמי חיובי,העצמה אישית,גיבוש זהות,ביטחון עצמי, העלאת האחריות, תמיכה חברתית זמינהואופטימית )אבו -עסבה, כהן-נבות ועבדו, 2003 האן-סטרבצ'ינסקי ויורוביץ, 2004 ; 2007 al., Lerner (.כמו et all., 2005; Pancer, et כן נמצא ש התנדבות יכולה לשמש כתכנית מניעה למעורבות בהתנהגויות לא נורמטיביות ולקידום עמדות והתנהגויות פרו-חברתיות )כהאן-סטרבצ'ינסקי ושות', ;2004 2000.)Zeldin, ושות', תכניות ספורט -ספורט הינו ה פעילות השכיחה ביותר בקרב הנוער (אבו עסבה 2004(. נמצא כי לפעילות ספורטיבית השפעה 2003; כהאן חיוביתעל המתבגרים ובריאותם ( Meyers& Feldman & Matjasko, 2005; Gilman,.)Perez, 2004 פעילות ספורטיביתתורמת גם לשיפורה הישגים הלימודיים,מאפשרת חיבור ל קבוצת השווים,תורמת ל ערך עצמי גבוה ו להסתגלות פסיכולוגית גבוהה, לצמצום שיעורי נשירה ולהפחתת מעורבות בעבריינות )הראל, אלנגובן פרנקוביץ, מולכו, אבו.);Feldman & Matjasko, 20052002 עסבה וחביב, עצמת הקשר שבין ההשתתפות בתכניות ואיכותו תלויה בגורמים כ גוןמין,מוצא, השתייכות למיעוט,איכות Gilman et al., המאמן,מאפייני קבוצת השווים ו המשמעות התרבותית של הפעילות ( Vanfossen, 1992 )2004; Melnick, Sabo & כמו גם במידת הצלחת הנער/ה בפעילות הספורטיבית) 2005 Matjasko,.)Feldman & -סטרבצ'ינסקי ויורוביץ, מעורבות קהילתית ומנהיגות -החברה למתנ"סים ותנועות הנוער מאפשרות למתבגרים התנסותבאחריות, הדרכת צעירים ופיתוח מחויבות לערכים ולנורמות )כהאן -סטרבצינסקי ויורוביץ, 2004 (.ערכים אלו כוללים חברותיות,עזרה לזולת,כנות,אזרחות טובה ומיומנויות של שיתוף פעולה ועבודת צוות אשר תורמים להתפתחות חיובית ( Nickerson Fletcher, 12

מאפשרת התנסות בתכנון תכניות עבודה ו בביצוען, ב קבלת Wright, 2003.)& הדרכה החלטותובפתרון קונפליקטים, ותורמת להתפתחות ה אסרטיביות, ה ביטחון העצמי,למיד ת מיומנויות,הקניית נורמות בעלות ערך מניעתי ולהגברת האכפתיות מהקהילה (כהאן- סטרבצ'ינסקי ושות', 2000 (.מסגרת נוספת של מעורבות קהילתית לבני נוער היא "מועצת הנוער", המעודדת מנהיגות קהילתית תוך דגש על שיתו ף הצעירים בקבלת החלטות ורתימתם לעשייה )מזרחי, 2000(. גם מסגרות של מעורבות קהילתית ומנהיגותתורמ ות לגיבוש זהות, יכולת ואחריות,לשיפור מיומנויות אישיות וחברתיות,להגברת היכולת להציב מטרות,למנהיגות,הגברתההסתגלות, יכולת עבודה בצוות,העלאת הביטחון העצמיולגאוות הביצוע,ומאפשרות צבירת ידע על העצמי והאחר, פיתוח מיומנויות מעולם העבודה, קידום המוסר והעלאת עניין בבעיות חברתיות. חינוך בלתי פורמאלי והקשרו למשתני המחקר אלימות בגיל ההתבגרות - עפ"י מחקרים שונים, חינוך משמש כמ שאב פנימי )Brewin, Andrew & Valentine, 2000 שמשפיע על הערכ ת הפרט משאבים זמינים (.לפעילות הבלתי-פורמליות בשעות שלאחר הלימודים ללא נוכחות מבוגר ישנן השלכות (Eccles & 2005(, מעורבות שליליות,כגון התנהגות לא חברתית וסכנה למעורבות בפשיעה ואלימות 2000) Mahoney,.Gootman, 2002; עפ"י פלדמן ומטג'סקו ( המתבגרים בפעילויות התנדבותיותמצמצם את שיעור מעורבותם בפעילויות Feldman & עברייניות,ובעיקר בקרב בעלי הישגים נמוכים והמצויים בסיכון ( 2005, Matjasko (.גם פעילויות של מעורבות קהילתית נמצאו קשורים לצמצום ה סבירות Evans, 2007; Pancer et al., 2007; Zeldin, להשתתפות ב אלימות ועבריינות ( 2004 (.עוד נמצא, שפעילויות חינוך בלתי פורמאלי תורמות להעלאת איכות החיים בקהילות ומסייעות להן להשיג את יעדיהן החברתיים, וביניהם הפחתת שיעור העבריינות והאלימות )אבו עסבה ושות', 20042003, Zeldin ;(.יש לציין כי אמנם נמצא כי לפעילות ספורטיבית השפעה חיובית על חשיפה לאלימות, אך גילמן ועמיתיו ( 2004( הדגישו את חשיבות ההבחנה בין ההשתתפות בענפים השונים של פעילויות ספורט, שכן חלק מפעילויות הספורט נמצאו קשורות להתנהגויות סיכוניות כגון צריכת אלכוהול ואלימות.)Gilman et al., 2004) 13

מגדר - מסקירת ספרות נמצא בברור כי בנות משתתפות יותר מבנים בתכניות חינוך בלתי פורמאלי )1997 Cains,.)Mahoney& מצב סוציואקונומי יתכן ולמצב הכלכלי השלכות על היכולת של המתבגרים להשתתף בפעילות בלתי פורמאלית בקהילה בה הם חיים )ליפשיץ, נועם וחביב, 1997(. באופן כללי, תלמידים מסטטוס סוציואקונומי גבוה נוטים יותר להשתתף בפעילויות אלו לעומת תלמידים ממצב סוציואקונומי נמוך) Cains, 1997.)Mahoney& לעומת זאת, נערים ממצב סוציואקונומי נמוך נהנו מהשפעה חיובית יותר של ההשתתפות בחינוך הבלתי פורמאלי )1987 Andre,.)Holland & זאת כיוון שבקרב מתבגרים בסיכון ההשתתפות מסייעת לבניית קשרים חברתיים שקיימים ממילא אצל בני גילם ממצב סוציואקונומי גבוה ( al.,2004.)gilman et להשכלת אם ואב ישנה השפעה על השתתפות המתבגרים בחינוך הבלתי פורמאלי, שכן ככל שהשכלת ההורים עולה, עולה גם מידת הפיקוח על הרגלי.)Johnes, 2011 לפי אתר הפעילות של הילד,כולל סגנון חייו, בריאותו והתפתחותו ( המתנ"סים ( 2011(, אוכלוסיותמוחלשות,ובהןנוערבסיכון,נוערעולהונוערעםצרכיםמיוחדים מממש פחות אתפוטנציאלההיצע של הפעילויות הבלתי פורמאליות בקהילות השונות לעומתאוכלוסיותחזקות יותר.לאנמצאקשרמובהקביןהרמההסוציואקונומיתשלהיישובלביןשיעוריההשתתפותשלבנ י- הנוערבפעילויותהמתנ"ס.אחתהסיבותלכךהיאשפעילותהנוערמסובסדתועלותההשתתפותב ה,אם קיימת,היאסמלית..מעבר לכך,מקיימת החברה למתנ"סיםמערכתשלהנחותלאוכלוסיותנזקקות. עפ"י המועצה לשלום, הילד,המסגרותהקיימות אינןמגיעותלפריפריהולאוכלוסיותחלשות,ובהןתנועותהנוערוהמתנ"סים,ונדרש תשלוםשלסכומיםגבוהיםכדילהשתתףבפעילותשלהן,ומשוםכךנמנעמרובבני- הנוערבמצוקהלהיות חלקממערךזה. )המועצה הלאומית לשלום הילד, 2011(. 2011( נמצא שמתבגרים שהשכלת אימם אקדמאית הם בעלי ממחקרה של אלפסי ( 14 יכולת גבוהה יותר להפיק תועלת ממשאבי הקהילה. מסקנה זו נתמכת על ידי מחקרים אחרים, שמצאו שההשתתפות בתכניות חינוך בלתיפורמאליות מושפעת גם מעמדות

ההורים כלפי ההשתתפות ומיכולתם לשלם ולהסיע את ילדם לפעילויות אלו. ואת הפעילות והחיזוקים שמקבל המתבגר על בחירתו להשתתף בתכניות אלה. עוד נמצא שילדים ממצב סוציואקונומי גבוה נוטים להשתתף יותר בפעילויות של חינוך בלתי פורמאלי ביחס לילדים מסטטוס סוציואקונומי נמוך )1997 Cains,.)Mahoney& לסיכום, במחקר הנוכחי יעשה ניסיון לקשור בין תפיסת הקהילה בעיני המתבגר לבין אלימות יישובית ובית ספרית.המחקר יבדוק את הקשר בין שימוש במשאבי הקהילה של חינוך בלתי פורמאלי לבין רמות חשיפה ומעורבות באלימות יישובית ובית ספרית בקרב קבוצות בני נוער מיישובים שונים. על פי סקירת הספרות הקיימת עד כה, ניתן להניח שבנות תשתתפנה יותר מבנים בפעילויות בלתי פורמאליות. עוד ניתן להניחשככל שהשכלת ההורים תעלה כך תגבר מידת ההשתתפות של המתבגרים בפעילויות בחינוך הבלתי פורמאלי וככל שהשכלת ההורים תהיה גבוהה יותר כך תפחת החשיפה והמעורבות באלימות וקורבנות. 2.5 מטרות המחקר וחשיבותן מטרת המחקר הינה בחינת פעילויות החינוך הבלתי פורמאלי, רמת האלימות ומשאבי ההתמודדות האישיים והקהילתיים בשלושה ישובים יהודים בדרום הארץ.לשם כך יבדקו הבדלים במשתני המחקר בהקשר למשתנים הסוציודמוגרפים "מגדר" ו"מצב סוציואקונומי"ויבחן הקשר בין משאביההתמודדותלבין השתתפות בפעילות חינוך בלתי פורמלי וחשיפה ו/אוהשתתפות באירועים אלימים. ממצאי המחקר עשויים לסייע בעיצובתכניות התערבויות מניעתיות )טרום משבר( כמו גם התערבויות בשעת משבר ולאחריו. יתרה מכך, באמצעות ממצאי מחקר זה יתכן וניתן יהיה לפתח מודלים מודולריים שיתאימו לקבוצות שונות באוכלוסייה.. 2.6 תיאור המחקר סוגי ישובים בעבודה זאת נבדקו שלושה סוגי ישובים: יישוב קהילתי המדורג לפי הלמ"ס בחתך סוציואקונומי באשכול 10, עיר המדורגת באשכול 5 ועיירת פיתוח המדורגת 9 מתוך באשכול 4. 15

כפי שצויין בסקירה הספרותית, מתבגרים בעלי מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים חשופים באופן שונה למאפיינים של הקהילה בה הם חיים. מצב כלכלי, לדוגמא, עשוי להיות גורם משפיע על יכולת המתבגרים ליהנות מחוגים וממסגרות החינוך הבלתי פורמאלי שמציעה להם הקהילה בה הם חיים )ליפשיץ ושות', 1997(. במחקרה של אלפסי ( 2011(, נמצא קשר ישיר בין תחושת הקוהרנטיות הקהילתית של בני הנוער לבין תחושת הקוהרנטיות האישית שלהם. לעומת זאת, נמצא קשר הפוך בין תחושת קוהרנטיות קהילתית לבין מעורבות באלימות. בהתבסס על המודל הסלוטוגני כפי שפורט לעיל, מחקר זה מניח שסוג הקהילה בה מתגוררים הנערים ימתן את הקשר בין תחושת הקוהרנטיות הקהילתית ותחושת הקוהרנטיות האישית לבין חשיפה וקורבנות לאלימות. השערות המחקר 1. ימצאו הבדלים בין קבוצות המגדר, קבוצות סוציואקונומיות וסוגי הישובים במשתני המחקר- חשיפהוקורבנות לאלימות,השתתפות בפעילויות בלתי פורמאליותותחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית. 1.1 בנות תדווחנה על השתתפות רבה יותר בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית וכן על תחושת קוהרנטיות קהילתית חזקה יותר יחסית לבנים ( כהאן- סטרבצ'ינסקי ושות', Ludden, 20112000,);Haste, ;2010 לעומת רמת al., 2007.)Marsh et בנים קוהרנטיות אישית,שבה לא ימצאו הבדלים ( Card, Stucky, ידווחו על חשיפה והשתתפות רבה יותר באירועים אלימים (.)Sawalani & Little, 2008 2.1 ימצאו הבדלים בין השכלת אם ואב לבין שכיחות ההשתתפות בפעילויות בלתי פורמאליות וכן ברמת החשיפה לאלימות.ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר,)Lundberg, 1997 רמת תחושת הקוהרנטיות האישית תהיה חזקה יותר ( ההשתתפות בחינוך הבלתי פורמאלי תהיה גבוהה יותר ( Cains, Mahoney& Kantrowitz, 1997 (והחשיפה או ההשתתפות באירועים אלימים תפחת (.)2002Evans & 16

3.1 ימצאו הבדלים בין סוגי היישובים )יישוב קהילתי, עיר ועיירת פיתוח( לבין שכיחות ההשתתפות בפעילויות בלתי פורמאליות וכן ברמת החשיפה לאלימות,כך שבקהילותבהן המצב הסוציואקונומי גבוה יותר )המתבטא באשכול גבוה יותר לפי דירוג הלמ"ס(, היצע החינוך הבלתי פורמאלי על ידי הקהילות השונות יהיה רב יותר ותחושתהקוהרנטיותגבוההיותר. 2. מודל המחקר מניח שרמת החשיפה וקורבנות לאלימות תוסבר באמצעות המשתנים הבלתי תלויים: מגדר, מצב סוציואקונומי )השכלת אם והשכלת אב(, החינוך הבלתי פורמאלי, הקוהרנטיות הקהילתית והקוהרנטיות האישית. חשיפהורמת השתתפותבפעילויותחינוכיותבלתיפורמאליותגבוההיותר,וכןקוהרנטיותאישיתוקה ילתיתחזקותיותר,תהיינהקשורותבאופןהפוךלחשיפהוהשתתפותבאירועיםאלימים )2004 Zeldin, Pancer (.ההשערה et al., ;2007 הנוכחית מניחה שסוג הישוב ימתן את הקשר בין משאבי ההתמודדות והחינוך הבלתי פורמלי לבין רמות החשיפה והקורבנות לאלימות. 2.7 מודל המחקר מודל המחקר מכיל את המשתנים: משתנה תלוי: רמת חשיפה לאלימות. משתנים בלתי תלויים: מגדר, מצב סוציואקונומי )השכלת הורים-אב, אם(, חינוך בלתי פורמאלי, קוהרנטיות קהילתית, קוהרנטיות אישית משתנה ממתן: סוג הישוב. 3. שיטה 3.1 אוכלוסיית המחקר במחקר הנוכחי חולקו 300 שאלונים בקרב בני נוער בשלושה בתי ספר יהודיים 17 בדרום הארץ. חלוקת השאלונים כללה מדגמים מייצגים מתוך אוכלוסיית התלמידים

בשכבות ט' י"ב. 35 שאלונים ( 11.6%( לא מולאו במלואם ולכן נפסלו. בתי הספר בהם חולקו השאלונים היו תיכונים חילוניים ממלכתיים בעיר, בישוב קהילתי ובעיירת פיתוח. 5 קהילה 1 עיר המונה 197,269 תושבים, מתוכם 174,700 יהודים. מדורגת באשכול מתוך 10 לפי הדירוג חברתי כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במחקר השתתפו 87 תלמידים )32.8% מכלל המדגם(. 6000 קהילה 2- יישוב קהילתי, מועצה מקומית, המונה 6166 תושבים. מתוכם יהודים. מדורג באשכול 9 מתוך 10 לפי הדירוג חברתי כללי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ביישוב אין בית ספר תיכון והמתבגרים לומדים בבית ספר אזורי שם הועברו השאלונים. במחקר השתתפו 87 תלמידים ( 32.8% מכלל המדגם(. קהילה 3 עיירת פיתוח המונה 32,800 תושבים. מתוכם 29,900 יהודים. מדורגת באשכול 4 מתוך 10 לפי הדירוג חברתי כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במחקר השתתפו 91 תלמידים ( 34.4% מכלל המדגם(. לוח מס' 1: תיאור המדגם סה"כ עיר יישוב קהילתי עיירת פיתוח % N % N % N % N מגדר 46.2% 42 44.8% 39 42.5% 37 44.5% בנים 118 53.8% 49 55.2% 48 57.5% 50 55.5% בנות 147 השכלת אב 63.7% 58 4.6% 4 28.7% 25 32.8% עד השכלה תיכונית 87 36.3% 62 95.4% 83 71.3% 62 67.2% 178 מעל השכלה תיכונית השכלת אם 18

54.9% 50 8% 7 16.1% 14 26.8% עד השכלה תיכונית 71 45.1% 41 92.0% 80 83.9% 73 73.2% 194 מעל השכלה תיכונית Sd M Sd M Sd M Sd M 1.23 15.98 1.16 16.16 1.07 16.25 1.16 גיל 16.13 3.2 תהליךהמחקר על פי כללי האתיקה המתחייבים, הצעת המחקר והשאלונים נשלחו ללשכת המדען הראשי במשרד החינוך. לאחר קבלת האישורים המתאימים וכן אישורם של נציגי בתי הספר, נקבעו מועדים להעברת השאלונים. הנבדקים מילאו את השאלון כשבכיתה נכחו המורה ועורכת המחקר. זמן מילוי השאלונים בכיתה נע בין 20-40 דקות. ניתוח הנתוניםהתבצע באמצעות תוכנת.SPSS ראשית נבדקו רמת החשיפה והקורבנות לאלימות וההשתתפות בפעילויות בלתי פורמאלית באמצעות בחינת התפוצה במספרים ואחוזים. לאחר מכן נבדקו הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות )מגדר, ישובים, השכלת אם והשכלת אב( במשתני המחקר השונים, באמצעות מבחני טי ומבחני שונות חד כיווניים Anova).(One Way הקשר בין הפעילויות הבלתי פורמאליות לבין רמות האלימות הבית ספרית והיישובית ושאר משתני המחקר בקרב כלל משתתפי המדגםנבחן באמצעות מבחני הקורולציות של פירסון ורגרסיות היררכיות מרובות משתנים. 3.3 כלי המחקר)ראה נספח 1( משתנים דמוגרפיים:התלמידים נשאלו לגבי מגדר, גיל, שם הישוב, סוג הישוב, מצב כלכלי )תעסוקת הורים(, השכלת אם, השכלת אב. תחושת קוהרנטיות אישית )1987.)Antonovsky, נמדדהבאמצעות סדרה של 13 פריטים על סולם בן שבע דרגות ) 1 -לעתים רחוקות או אף פעם; 7- לעתים קרובות(, הכוללת פריטים המתייחסים למשמעותיות, נהילות ומובנות. ציון גבוה ביטא תחושת 19

קוהרנטיות חזקה. סקירת התכונות הפסיכומטריות מראה שהוא מהימן ותקף )1993.)Antonovsky,,1987 פריט לדוגמה " האם יש לך הרגשה שלא אכפת לך מה קורה סביבך?" מהימנות השאלון במחקר הנוכחי. תחושת קוהרנטיות קהילתית )2011a.)Braun-Lewensohn & Sagy, תחושה זו נמדדה באמצעות 15 פריטים על סולם בן שבע דרגות )1- לעיתים רחוקות או במידה מועטה; 7- לעיתים קרובות או במידה רבה(. הסולם מתרגם את התמות המרכזיות בסולם תחושת הקוהרנטיות האישית של אנטונובסקי, הכוללות משאבי נהילות, משמעותיות ומובנות למושגי קהילה. פריט לדוגמה: "באיזו מידה יש לך הרגשה שאת/ה יכול/ה להשפיע על מה שקורה ביישובך?" מהימנות השאלון במחקר הנוכחי. שאלון פעילות בלתי פורמאלית בישוב שלי- השאלון נבנה לצורך המחקר הנוכחי וכלל כ- 20 פריטים. בני הנוער התייחסו אל השתתפותם בפעילויות הבלתי פורמאליות המוצעות להם. נבנה סולם של השתתפות / אי השתתפות וכן סולמות שהציגו את היקף ההשתתפות )מספר פעילויות בלתי פורמאלי( ותדירות ההשתתפות. השאלון ניסה להקיף מספר רב ככל האפשר של פעילויות מתחומים שונים הכוללים- התנדבות, מחויבות אישית, קידוםמעורבותומנהיגות )מד"צים, מש"צים ותנועותנוער(, ספורט והשתתפות בתכניות מניעה במסגרת הבלתי פורמאלית בתוך בית הספר ומחוצה לו. באמצעותשאלוןזהניסינולמקדאלופעילויותאכןמסייעותבהפחתתהאלימותואלופעילויות, אם בכלל,קשורותלהגברתה. פריט לדוגמה " השתתפתי באופן קבוע )לפחות אחת לחודש( בשנה האחרונה" מהימנות השאלון במחקר הנוכחי. חשיפה וקורבנות לאלימות )בנבנישתי ושות, 2006 ב(. הכלי נבנה מ- 21 פריטיםהיוצרים סולם שמטרתו לאפיין את הקורבנות של התלמיד לאלימות. המשיבים נתבקשו לבחור אחת מבין שלוש תגובות אפשריות לגבי חשיפתם / מעורבותם בכל אחד מאירועי האלימות המתוארים: אף פעם, פעם או פעמיים, שלוש פעמים או יותר. לגבי כל פריט התבקשו התלמידים להתייחס למידת חשיפתם/מעורבותם בבית הספר ובישוב. פריט לדוגמה " נער/ה תפס/ה ודחף/פה אותך בכוונה". מהימנות השאלון במחקר הנוכחי. 0.82 20

4. תוצאות ניתוח הנתונים 4.1 השערה ראשונה- ימצאו הבדלים בין קבוצות המגדר, קבוצות סוציואקונומיות וסוגי הישובים במשתני המחקר- חשיפה וקורבנות לאלימות, השתתפות בפעילויות בלתי פורמאליות ותחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית. 4.1.1 הבדלים מגדריים- הלוח הבא מציג את תוצאות בחינת ההבדליםהמגדריים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות. לוח - 2 הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי מגדר )265=n( T משתנה נערים) n=118 ( M (SD) נערות) n=147 ( M (SD) 0.11ns 4.54(0.84) 4.53(0.65) קוהרנטיות אישית טווח) 1.38-6.54 ( 0.36ns 4.29(0.82) 4.32(0.71) קוהרנטיות קהילתית טווח) 1.87-6.93 ( השתתפות בפעילות 1.58ns 5.98(3.76) 5.22(4.21) בלתי פורמאלית טווח) 0-18 ( חשיפה וקורבנות 2.31* 1.18(0.19) 1.24(0.21) לאלימות טווח) 1.00-2.00 ( *p<.05 בהתאם להשערת המחקר נמצא שנערים נחשפו או היו קורבנות לאלימות במידה רבה יותר מנערות. עם זאת, בניגוד להשערת המחקר, לא נמצאו הבדלים מגדריים בשאר משתני המחקר. 21

4.1.2 הבדלים סוציואקונומיים )השכלת אם ואב( - הלוח הבא מציג את תוצאות בחינת ההבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות על פי רמת השכלת האם. לוח - 3 הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי רמת השכלת האם )265=n( T עד תיכונית) n=71 ( M (SD) מעל תיכונית) n=194 ( M (SD) 0.13ns 4.53(0.74) 4.54(0.82) קוהרנטיות אישית טווח) 1.38-6.54 ( 0.13ns 4.37(0.80) 4.11(0.66) קוהרנטיות קהילתית טווח) 1.87-6.93 ( השתתפות בפעילות בלתי 2.02* 5.93(4.02) 4.83(3.77) פורמאלית טווח) 0-18 ( 0.20ns 1.20(0.20) 1.21(0.21) חשיפה וקורבנות לאלימות טווח) 1.00-2.00 ( *p<.05 **p<.01 בהתאם להשערת המחקר נמצא שמתבגרים,אשר אימותיהםהינן בעלות רמת השכלה על תיכונית, משתתפים בפעילות בלתי פורמאלית במידה רבה יותר באופן מובהק לעומת מתבגרים אשר אימותיהםהינן בעלת השכלה תיכונית ומטה. הלוח הבא מציג את תוצאות בחינת ההבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות על פי רמת השכלת אב. 22

לוח - 4 הבדלים במידת ההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, קוהרנטיות אישית, קוהרנטיות קהילתית וחשיפה לאלימות לפי רמת השכלת האב )265=n( T עד תיכונית) n=87 ( M (SD) מעל תיכונית) n=178 ( M (SD) 1.31ns 4.57(0.76) 4.44(0.76) קוהרנטיות אישית טווח) 1.38-6.54 ( 4.73** 4.45(0.73) 3.99(0.77) קוהרנטיות קהילתית טווח) 1.87-6.93 ( השתתפות בפעילות בלתי 1.44ns 5.89(3.85) 5.14(4.20) פורמאלית טווח) 0-18 ( 2.88** 1.18(0.19) 1.26(0.22) חשיפה וקורבנות לאלימות טווח) 1.00-2.00 ( *p<.05 **p<.01 בבחינת ההבדלים של תפיסת הקוהרנטיות הקהילתית בקרב מתבגרים לפי השכלת האב, נמצא שמתבגרים במשפחות בהן לאב השכלה על-תיכונית הינם בעלי תחושת קוהרנטיות קהילתית רבה יותר לעומת מתבגרים במשפחות בהן לאב השכלה תיכונית ומטה. כמו כן, נמצא כי מתבגרים להם אבות בעלי רמת השכלה גבוהה יותר נחשפו לאלימות במידה מועטה יותר באופן מובהק מאשר מתבגרים להם אבות בעלי השכלה תיכונית ומטה. 23

4.1.3 הבדלים בין סוגי היישובים לוח - 5 ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד כווני )ערכי F ומובהקותם(של קוהרנטיות אישית וקהילתית לפי סוג הקהילה F עיר (a) )n=87( יישוב קהילתי )(b)n=87) עיירת פיתוח (c) )n=91( סה"כ )n=265( 0.98n s 4.55 0.73 4.55 0.73 4.60 0.77 4.44 0.79 קוהרנטיות אישית טווח) 1.38-6.54 ( ממוצע ס "ת 27.81 *, * 4.30 0.77 3.90 0.77 4.68 0.70 4.35 0.63 קוהרנטיות קהילתית טווח) 1.87-6.93 ( ממוצע ס"ת 1.87n s 5.64 3.98 5.16 3.76 5.49 3.34 6.29 4.69 השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית טווח) 0-18 ( ממוצע ס "ת 12.41 1.21 1.26 1.12 1.24 ממוצע * * 0.20 0.22 0.15 0.20 ס "ת חשיפה וקורבנות לאלימות טווח) 1.00-2.00 ( *p<0.05 **p<0.01 בניגוד להשערת המחקר,ניתוח התוצאות מגלה שלא קיים הבדל ברמת הקוהרנטיות האישית בין המשתתפים בשלוש הקהילות השונות. לעומת זאת, אוששה ההשערה בנוגע לקוהרנטיות הקהילתית. רמת הקוהרנטיות הקהילתית בקרב מתבגרים מיישוב קהילתי עולה על זו של בני גילם העירוניים, בעוד מידת הקוהרנטיות הקהילתית של בני נוער מהעיר גבוהה משל הצעירים מעיירת הפיתוח.כמו כן, נמצא כי מתבגרים אשר 24

גדלים בעיר ובעיירת הפיתוח חשופים לאלימות במידה רבה יותר מאלו החיים ביישוב קהילתי. 4.2 השערה שניה - ימצא קשר חיובי בין חשיפה והשתתפות בפעילויות חינוכיות בלתי פורמאליות לבין תחושת קוהרנטיות אישית וקהילתית. לוח 6: תיאור המתאמים בין משתני המחקר 4 3 2 המשתנים -.03 -.39 **.18 1. קוהרנטיות אישית -.03 -.10-2. קוהרנטיות קהילתית.05-3. רמת חשיפה לאלימות - 4. השתתפות בבלתי פורמאלי *p<.05 **p<.01 ***p<.001 בהתאם להשערת המחקר, קיים מתאם שלילי בין רמת הקוהרנטיות האישית לבין רמת החשיפה לאלימות. פרט לכך, ובניגוד להשערת המחקר, לא נמצאו קשרים מובהקים בין משתני המחקר האחרים- קוהרנטיות קהילתית והשתתפות בחינוךבלתי פורמלי, לבין חשיפה וקורבנות לאלימות. הלוחות הבאים מציגים את תוצאות מודל הרגרסיה בצעדים לניבוי החשיפה לאלימות לאוכלוסייה הכללית ולכל קהילה בנפרד. 25

לוח 7- תוצאות רגרסיה ליניארית בצעדים לניבוי החשיפה והקורבנות לאלימות T β SE.B B צעד מס' משתנה 2.02* -.12.03 -.05 מגדר 3.03* -.22.03 -.09 השכלת- אב צעד 1 1.26.09.03.04 השכלת-אם F(3,261)=4.95, R²=0.05,p>.01 סיכום צעד 1 2.53* -.15.02 -.06 מגדר 2.36* -.16.03 -.07 השכלת אב.78 3.88**.05 -.23.03.02.02 -.06 השכלת-אם קוהרנטיות אישית צעד 2 1.65 -.10.02 קוהרנטיות קהילתית 03.- 3.23**.19.02 פעילות בלתי פורמאלית 06. F(6,258)=7.83, R²=0.15,p>.001 סיכום צעד 2 2.20* -.13.02 -.05 מגדר 2.35* -.17.03 -.07 השכלת-אב 1.05.08.03 -.03 השכלת-אם 1.28 -.17.03 קוהרנטיות אישית 04.- 1.66 -.26.04 קוהרנטיות קהילתית 07.- 3.37**.42.04 פעילות בלתי פורמאלית 14. צעד 3.49 -.15.001 קהילה*ת"ק אישית 001.- 1.03.30.002 קהילה*ת"ק קהילתית 002.- קהילה*השתתפות בפעילות בלתי 2.06* -.28.000 פורמאלית 001.- F(9,255)=5.75, R²=0.17,p>.001 סיכום צעד 3 26

לוח 7 מציג כאמור את תוצאות מודל הרגרסיה הלינארית בצעדים לניבוי החשיפה לאלימות על ידי המשתנים של מגדר, רמת השכלת ההורים, מידת הקוהרנטיות האישית והקהילתית, מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית, אינטראקציה בין סוג הקהילה עם מידת הקוהרנטיות האישית, אינטראקציה של סוג הקהילה עם תפיסת הקוהרנטיות הקהילתית והאינטראקציה של סוג הקהילה עם מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית. בצעד הראשון נמצא, כי מגדר המשתתפים והשכלת ההורים מנבאים כ 5% משונות החשיפה והקורבנות לאלימות. בצעד השני, בו נוספו המשתנים מידת הקוהרנטיות האישית והקהילתית ומידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית, נמצא כי הללו הוסיפו כ- 10% להסבר שונות החשיפה לאלימות.בצעד השלישי במודלנוספו משתני האינטראקציה: אינטראקציה בין סוג הקהילה עם מידת הקוהרנטיות האישית, אינטראקציה של סוג הקהילה עם תפיסת הקוהרנטיות הקהילתית ואינטראקציה של סוג הקהילה עם מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית. האינטראקציה היחידה שנמצאה מובהקת בניבוי חשיפה וקורבנות לאלימות היתה בין סוג הקהילה להשתתפות בפעילות בלתי פורמלית. לכן הוחלט לבצע רגרסיה נפרדת לכל קהילה בנפרד, כשהמשתנה התלוי הוא השתתפות בפעילות בלתי פורמלית, והבלתי תלוי חשיפה וקורבנות לאלימות. לוח - 7.1 תוצאות רגרסיה ליניארית לניבוי החשיפה והקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית בעיר T β SE.B B משתנה השתתפות בפעילות בלתי 4.29** 0.42 0.004 פורמאלית בעיר 0.02 לוח 7.1 הציג את תוצאות מודל הרגרסיה הלינארית לניבוי החשיפה לאלימות של בני נוער בעיר על ידי ההשתתפות בפעילות הבלתי פורמאלית. נמצא כי השתתפות בפעילות 27

בלתי פורמאלית תורמת כ 18% משונות החשיפה לאלימות באופן מובהק. באופן מפתיעובניגוד לספרות ולהשערת המחקר, ככל שהמתבגרים בעיר משתתפים יותר בפעילות בלתי פורמאלית כך החשיפה שלהם לאלימות עולה. לוח - 7.2 תוצאות רגרסיה ליניארית לניבוי החשיפה והקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית ביישוב קהילתי T β SE.B B משתנה השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית ביישוב 0.43 0.05 0.006 0.003 קהילתי לוח 7.2 הציג את תוצאות מודל הרגרסיה הלינארית לניבוי החשיפה לאלימות של בני הנוער ביישוב קהילתי באמצעות ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית. גם במקרה זה השערת המחקר לא אוששה ונמצא כי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית אינה תורמת באופן מובהק לשונות החשיפה לאלימות בקרב נוער ביישוב קהילתי. לוח - 7.3 תוצאות רגרסיה ליניארית לניבוי החשיפה והקורבנות לאלימות על ידי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית בעיירת פיתוח T β SE.B B משתנה השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית בעיירת 2.03* -0.22 0.005-0.01 פיתוח לוח 7.3 הציג את תוצאות מודל הרגרסיה הלינארית לניבוי החשיפה לאלימות של בני נוער בעיירת פיתוח באמצעות מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית. השערת מחקר זו אוששה ונמצא כי השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית תורמת כ 5% לשונות החשיפה 28

לאלימות באופן מובהק. כלומר, ככל שהמתבגרים מעיירת הפיתוח משתתפים יותר בפעילות בלתי פורמאלית כך פוחתת רמת החשיפה והקורבנות לאלימות. לסיכום, השערת המחקר השנייה, לפיה מידת ההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית ותפיסתהקוהרנטיות האישית והקהילתית קשורות באופן שלילי אל מידת החשיפה וההשתתפות באלימות, אוששה באופן חלקי. נמצא כי קוהרנטיות אישית קשורה אל השתתפות וחשיפה לאלימות באופן שלילי,בעוד לקוהרנטיות קהילתית אין קשר מובהק אל מידת החשיפה וההשתתפות באלימות. הממצא המעניין ביותר במחקר הינו כי הקשר שנמצא בין השתתפות בפעילות בלתי פורמאלית לאלימות מתבטא באופן שונה בשלושת סוגי הישובים. ביישוב הקהילתי )המדורג באשכול 9 לפי הלמ"ס(, נמצא שההשתתפות בפעילות בלתי פורמאלית אינה תורמת באופן מובהק לשונות החשיפה לאלימות בקרב בני הנוער. לעומת זאת, בניגוד להשערת המחקר, בעיר )המדורגת באשכול 5 לפי דירוג הלמ"ס(, נמצאה חשיפה גבוהה יותר לקורבנות ואלימות בהשוואה לעיירת הפיתוח )המדורגת באשכול 4( ובנוסף, ככל שהמתבגרים בעיר משתתפים יותר בפעילות בלתי פורמאלית כך החשיפה שלהם לאלימות עולה. 5. דיון מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההבדלים בין נערים ונערות מסוגי ישוב שונים במידת השתתפותם בפעילויות בלתי פורמאליות וברמות חשיפה וקורבנותלאלימות. כמו כן, נבחן הקשר בין משאבי התמודדות אישיים וקהילתיים כמו גםההשתתפות בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית לבין חשיפה וקורבנות לאלימות. יחודו של מחקר זה טמון בדגש שהושם על קבוצות מסוגי ישוב שונים )עיר, ישוב קהילתי ועיירת פיתוח(. בהתבסס על התיאוריה הסלוטוגנית )1987,)Antonovsky, ניסה המחקר הנוכחי לבדוק את הקשר בין תפיסת המתבגרים את קהילתם ואת המשאבים שהיא מציעה להם במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי לבין חשיפה לאלימות וקורבנות.תחושת הקוהרנטיות הקהילתית כוללת שלוש קטגוריות: משאבים המקדמים נהילות,הינם משאבים הנתפסים ע"י הפרט כמתאימים וכעונים על האתגרים העומדים בפניו. משאבים המקדמים משמעותיות, הם משאבים המעניקים לפרט תחושת משמעות אמוציונאלית ועניין בחייו, 29